מכירה את זה ששניה לפני הפרידה בלילה,
אחרי שכבר צחצחנו שיניים וקראנו סיפור ואיחלנו “לילה טוב מתוקה” וכיסינו בשמיכה והוספנו נשיקה חמה ומלטפת, רגע לפני שאנחנו יוצאות מהחדר להמשיך עם סידור המטבח והסלון, פתאום יגיע איזה ציוץ מכיוון המיטה שיטרוף את כל הקלפים?
“אמא איפה השפתיים שלי?”
נעצרתי. על איזה שפתיים היא מדברת ריבון העולמים?
עכשיו, יש 2 אפשרויות במקרה כזה שלא מבינים במה מדובר:
1. לענות תשובה כללית ומתחמקת בסגנון: “כן חמודה, מחר. אחר כך. עוד מעט. לכי לישון.” אבל את ואני יודעות שאם תבחרי באפשרות הזאת זה לא הולך להגמר בטוב…
ולכן אין מנוס מלבחור באפשרות מספר 2 שהיא:
לנשום נשימה עמוקה ולפצח את הבקשה התמוהה: “שפתיים? איזה שפתיים מתוקה?”
“השפתיים שלי! לגן! איפה? אני רוצה!”
את רוצה?? נחמד מצידך חמודה. גם אני רוצה. שתלכי. לישון. ואין לי מושג על איזה שפתיים את מדברת. ודי ברור שרצוני לא יתמלא עד שרצונך יתמלא, אז…
“שפתיים? איפה הם?” ניסיתי לגשש, לדלות ממנה עוד מידע.
“שפתיים שלי אמא!!! אני רוצה שפתיים שקנית לי!!!” הטונים מתחילים לעלות אבל לפחות היא זרקה לי עוד פיסת מידע: מדובר במשהו שקניתי לה. ניסיתי לאמץ את מוחי ככל יכולתי להבין למה הקטנה הזאת מתכוונת, שהרי ברור שהיא מתכוונת פה למשהו שמאד ברור לה והלוואי שהיה ברור גם לי. ובעודי עומדת חסרת אונים בפתח דלת חדר השינה, היא זרקה לי עוד חתיכת פאזל לסיפור וסוף סוף הצלחתי להבין:
“שפתיים כחול! שקנית לי לגן!”
טינג! נדלקה הנורה במוח העייף שלי והחידה נפתרה. לפני כחודש צץ לה פצעון קטן בשפתיים, ולאחר התייעצות עם הרוקחת החביבה בסופר פארם חזרתי הביתה מצויידת בשפתון מרפא על בסיס טבעי, קטן ולבן עם פס אחד כחול עליו. הנחיתי את הצוות בגן למרוח לה מעט מהשפתון כמה פעמים במהלך היום, ובאמת תוך יומיים הפצע נעלם כלא היה. ועכשיו היא נזכרה בו. למזלי למרות שעת הערב המאוחרת והעייפות המצטברת זכרתי בדיוק איפה השפתון מונח, כך שיכולתי להניח אותו ביד הקטנה המושטת לכיווני, לאחל שוב “לילה טוב” הפעם סופית (לפחות לבנתיים),ולחזור לכלים ולבלאגן בסלון.
במקרה הזה יצאתי בזול, אבל לא תמיד אני ברת מזל כזאת. הסיטואציה יכלה בקלות להסתיים אחרת, אם היא היתה ממשיכה לבקש משהו שאני לא הייתי מבינה, ומהר מאד היה מתחיל הכעס והבכי והתקף הזעם והתסכול במיוחד שסוף היום ובמיוחד שעייפים ובמיוחד שאני לא באמת מצליחה להבין למה היא מתכוונת.
מבינה על מה אני מדברת?
מה את עושה במצבים האלה? שתפי אותי, קוראת הכל.
