מההתפתחות הקולית המוקדמת ועד לשלב המילים הראשונות.
!!!! חשוב לציין כי תנאי הכרחי ביותר להתפתחות מילולית תקינה הוא שמיעה תקינה.
כיום מבצעים בדיקת סינון שמיעה לכל ילוד עוד בבית החולים. גם תינוקות שנולדים עם שמיעה תקינה יכולים לפתח בהמשך ירידת שמיעה זמנית בעקבות הצטברות של נוזלים או דלקות באוזניים. במקרה של חשד לירידת שמיעה חשוב לגשת לבדיקה אצל רופא אף-אוזן-גרון ובמקביל לבצע בדיקת שמיעה במכון המוכשר לכך !!!!
ההתפתחות הווקאלית של התינוק מתרחשת במקביל להתפתחות התקשורת.
ההפקות הקוליות הראשונות הן למעשה רפלקסיביות, כלומר- אוטומטיות ואינן רצוניות. דוגמא להפקות כאלו זה בכי, צחוק, שיעול, התעטשות. ההפקות הרפלקסיביות משתנות בהתאם למצבו הפיזי של התינוק- שוכב, אוכל, וכו’.
הפקות אלו ממשיכות להתרחש לאורך כל החיים, אך בהמשך יצטרפו אליהן הפקות מכוונות יותר.
סביב גיל חודשיים התינוק מתחיל להשמיע קולות הנאה, התחלה של צחוק, גרגורים וכן צלילים שמזכירים לנו תנועות בשפה.
כיוון שבגילאים אלו התינוק רוב הזמן שוכב על גבו וראשו נטוי לאחור, הקולות שיפיק יישמעו בהתאם גרוניים ואחוריים יותר.
בהמשך יופיעו גם קולות המופקים בקדמת הפה.
בגיל ארבעה חודשים התינוק מתחיל לחקור ולבחון את המערכת הקולית שלו וזה מסב לו הנאה רבה. הוא מתחיל להשמיע קולות צווחה וצעקה שמטרתם אינה תקשורתית (לא נועדו להעביר מסר כלשהו) אלא עוזרים לו להכיר את מערכת הקול שלו.
סביב גיל חצי שנה, נתחיל לשמוע מלמול חזרתי ורצפים של עיצור-תנועה, כגון- מה-מה-מה, גה-גה-גה ועוד. בהמשך המלמול יהיה מגוון יותר- בה-די, מה-דה ועוד. אנחנו, כשותפים לתקשורת, נפרש הפקות אלו כבקשה, מחאה או שיתוף בחוויה. לא תמיד הפרשנות תהיה נכונה, אך עצם הפרשנות תעודד את התינוק להמשיך ולהפיק ועם הזמן הוא ילמד להביע עצמו בצורה מדויקת ומכוונת יותר.
סביב גיל עשרה חודשים מתחילה להיווצר מעין “שיחה” בין התינוק למטפל. שלב זה נקרא לעיתים גם שלב הז’רגון או ג’יבריש. אמנם עדיין אין ממש מילים, אך כמות, איכות ותדירות המלמול עולה. רצף הצלילים וההברות יהיה מגוון ורחב יותר, ויהיה מלווה גם בשינויי אינטונאציה והטעמה.
בשלב זה ההפקות הקוליות יהיו מכוונות יותר, מה שיקל על המטפל לפרש נכון את כוונת התינוק. זהו שלב המעבר בין המלמול למילים הראשונות. בשלב זה יכולים להופיע צלילים שיתפקדו כמילים, למרות שאינם נשמעים כמו מילות הבוגר, למשל: הם-הם שמשמעו אוכל, או ממממ שמשמעו אמא. הפקה נחשבת כמילה כאשר היא קבועה ומופיעה בעקביות במצבים דומים.
ומה קורה אחר כך? המשיכו למאמר הבא וגלו!
